אלן לומקס та daommt
 | |
| לידה |
31 בינואר 1915 אוסטין, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 2002 (בגיל 87) ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת טקסס באוסטין, בית הספר צ'ואט רוזמרי הול |
| עיסוק |
אנתרופולוג, מוזיקאי, מוזיקולוג, היסטוריון, אתנומוזיקולוג, היסטוריון של המוזיקה, צלם, מבקר מוזיקה, עיתונאי |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים המדליה הלאומית לאומנויות פרס הגראמי של חבר הנאמנים (2003) אגדה חיה של ספריית הקונגרס |
  | |
אלן לומקס (באנגלית: Alan Lomax; 31 בינואר 1915 - 19 ביולי 2002) היה חוקר פולקלור, ומפיק מוזיקלי בתחום מוזיקת הפולק. הוא הקליט ותיעד את המוזיקה של חלוצי הג'אז והבלוז בארצות הברית כמו גם מוזיקה עממית מאנגליה ואירלנד וערך ראיונות עם מוזיקאים עממיים רבים. פעילותו השפיעה על התנופה לה זכתה מוזיקת הפולק בעיקר בבריטניה. בנוסף להקלטות עסק לומקס גם בהפקת תקליטים ומופעים ובכתיבה אקדמאית ופופולרית על מוזיקת העם של ארצות הברית, בריטניה, ספרד ואיטליה. הוא הוציא ספרי תווים ותמלילי שירים מלאים של מוזיקאים שעסקו באלתור, הן חובבים כפריים והן יוצרים כזמר לדבלי ונגן הג'אז ג'לי רול מורטון.
תוכן עניינים
- 1 תולדות חייו
- 2 לקריאה נוספת
- 3 קישורים חיצוניים
- 4 הערות שוליים
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לומקס נולד בטקסס, אביו, ג'ון א. לומקס, הקליט מוזיקה של אריסים ואסירים בטקסס, לואיזיאנה ומיסיסיפי והיה מוזיקולוג וחוקר פולקלור עצמאי. למרות שנשר מלימודיו בגיל 15 למד ולימד מאוחר יותר באוניברסיטת טקסס באוסטין, באוניברסיטת הארוורד, באוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת קולומביה. מגיל 18 החל נוסע עם אביו ברחבי הדרום, תוך שהם מקליטים, מראיינים, חוקרים ומתעדים את המוזיקה שאיש עד אותה עת לא סבר שהיא ראוייה למחקר או לתיעוד רציני. אחת מתגליותיהם הייתה שחלק מהשירים שהושרו על ידי שחורים היו למעשה בלדות מאירלנד וסקוטלנד אותן שמעו אבותיהם ממעסיקיהם. מחקריהם יצאו בשני ספרים (Our singing country (1934 ו- (American ballads and folk songs (1941
בשנות ה-30 נדד ממיסיסיפי לשיקגו, הקליט וראיין נגני דלתא בלוז ונגני בלוז אחרים כמאדי ווטרס, וילי מקטל העיוור וממפיס סלים ואת הפולקלוריסטים לדבלי ווודי גאת'רי. כמו כן הקליט ב-1938 בוושינגטון DC את חלוץ הג'אז ג'לי רול מורטון. החשיבות ההיסטורית של הקלטות אלה רבה ביותר כיוון שהן מתעדות את היווצרות הג'אז מכלי ראשון. עם זאת אמינותם של הסיפורים שמספר מורטון מוטלים בספק כיוון שהוא נטה להדגיש את מקומו בבסיס היצירה של הג'אז, תוך "ניפוח" תרומתו לכל התפתחות הג'אז בניו אורלינס[1].
בין 1937 ל-1942 עבד לומקס עבור ספריית הקונגרס לה תרם כ-10,000 הקלטות שערכו הוא ואביו לפניו. באותה תקופה החל נרדף על ידי ה-FBI, בטענה (שלא הוכחה) שהוא חבר המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית, בשל פעילותו למען הזמרים השחורים העניים והאסירים אותם הקליט והתבטאותו לפיה הכל זכאים לזכות השמעה ולימוד שווים. עקב חוסר הנחת מחייו בארצות הברית ועקב מדיניות ההפרדה הגזעית והגזענות נגד אפרו אמריקאים, השתקע לומקס בשנות ה-50 בלונדון. הוא ערך תוכניות ל-BBC, בהן סדרת תוכניות שנקראו "אמנות הכושים" (The Art of the Negro), שהציגה את הבלוז לבריטניה, דבר לו הייתה השפעה על אמנים כאריק קלפטון, ג'ימי פייג', ג'ף בק ורבים אחרים. במקביל "גילה" זמרים ונגנים אירים, סקוטים ואנגלים ששרו בלדות עתיקות, הקלטות וראיונות ששודרו ב-BBC והשפיעו על אמני פולק בריטים כחברי סטילאי ספאן, ג'ת'רו טאל, דונובן ועוד ("תחיית הפולק הבריטית"). כן תיעד את מחול האוס (Oss) בקורנוול[2] וערך את הסדרה בת 18 התקליטים "Columbia World Library of Folk and Primitive Music" ובה מוזיקה עממית מספרד ואיטליה. באותן שנים הנחה גם תוכניות רדיו, חלקן עם פיט סיגר, שגלה מארצות הברית עקב חברותו במפלגה הקומוניסטית.
ב-1959 חזר לומקס לניו יורק והפיק את המופע "פולקלור 59'" בקרנגי הול בו השתתפו בין היתר מאדי ווטרס וממפיס סלים (בלוז), פיט סיגר ו"האורגים" (פולק) וכן זמרי גוספל ובלוגראס. באותה שנה ערך לומקס טיול עם הזמרת שירלי קולינס למדינות דרום ארצות הברית, ובו הקליטו שירי עם רבים בביצוע אמנים מקומיים. במהלך הטיול גילו השניים את האמן מיסיסיפי פרד מקדואל.
ב-שנות ה-70 ערך מספר מסעות מצולמים שיצאו בסרטים כגון "The Land Where the Blues Began" שצולם ב-1978 ב"דרום העמוק" של ארצות הברית ו-"Rhythms of Earth" המתעד מחולות עממיים בספרד, בריטניה ואיטליה וחוקר את הקשרם התרבותי[3].
ב-1994 נבחר, יחד עם אביו, להיכל התהילה של הבלוז בקטגוריה שנפתחה באותה שנה עבור Non Performers ("לא מופיעים"). בשנת 2003, לאחר מותו, זכה בפרס גראמי למפעל חיים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ronald D. Cohen, Editor, Alan Lomax: Selected Writings 1934-1997, New York: Routledge: 2003
- Alan Lomax, Folk song style and culture, American Association for the Advancement of Science ,2009
- Alan Lomax, John A. Lomax, Our singing country: folk songs and ballads, Dover Publication, 2000
- Alan Lomax, Mister Jelly Roll (1950, 1973, 2001 University of California Press, ISBN 0-520-22530-9)
- The Leadbelly Songbook, 1968
- Alan Lomax, John A. Lomax, American ballads and folk songs, Dover Publication, 1994
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדיה וקבצים בנושא אלן לומקס בוויקישיתוף
אלן לומקס, באתר iTunes (באנגלית)
אלן לומקס, באתר Spotify
אלן לומקס, באתר Last.fm (באנגלית)
אלן לומקס, באתר Allmusic (באנגלית)
אלן לומקס, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אלן לומקס, באתר Discogs (באנגלית)
אלן לומקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלן לומקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb - ערוץ הארכיון של אלן לומקס ביוטיוב
- אתר הארכיון של אלן לומקס (באנגלית)
- אוסף אלן לומקס באתר ספריית הקונגרס (באנגלית)
- בן שלו, האיש ששיחרר זעקה, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2002
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על אלן לומקס, 31 בינואר 2012- באתר Folkstreams, מספר סרטי דוקו-מוזיקה של לומקס לצפייה בסטרימינג.
- אתר לכבודו (בגרמנית)
- נעם בן זאב, אוצר הזמר של אלן לומקס, האיש שהקליט את אמריקה שרה, עכשיו ברשת, באתר הארץ, 30 במרץ 2015
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על אלן לומקס, 31 בינואר 2012הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הקלטות ג'לי רול מורטון בספריית הקונגרס
- ^ Oss Tales
- ^ Rhythms of Earth